|
עולה ויורדת מבעד למעטה העננים
רוח החיים עלי אדמות
אני פוקח עיניים רחבות אלי אור
שם השלג נמס למיתרים של תחושה.
להבת הנר מרצדת בצהוב
את כל תלאי האשליה המותנית
תחלואי הרבים מתגבשים לאבק
רוח חמה נושבת מהמזרח.
ציפורים חדות מקור
מנתרות על משטח הרחוב
חיוכי האנשים נסתרים מהדעת
קבצני הרחוב גלוחי שיער.
על האהבה נרקמו חליפות הגנה רבות
לשמר את מה שנשכח מהלב
דמעות מלוחות על אדמת הארץ
כפתיתי שלג זכים למגע האור. |
|
|
למה האקדמיה
ללשון עברית
קוראת לעצמה
אקדמיה?
זה לא קצת
סותר?
ביסלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.