ישות נצחית / לשאלת האור |
הלכתי אל מותי
בעיניים פקוחות לרווחה
כמעשה הפלדה בלהט החום
הגז תמיד מתגבש באדיו.
חליפת ההקרבה האדומה
נעלמה עם רעמת השיער הארוך
לזרעים עמוקים של הכרה
הרושפת כוכבים בשעת לילה.
ללא כול ראשות לקחתי את חירותי
מבעד למסך השברים הגדול
מפתלי חלומות אבודים
סרגתי את רוח גופי הארצי.
אחר כך בקעים ירוקים צרבו בסגול
את זוהר חיית הפחד שלי
לאדוות עמוקות של אהבה
הכוח הזה חזק מהחיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|