|
את עוברת ברחוב כשאדום הרמזור
השוטר המושחת לא יכול לעצור
איכשהו את תמיד הראשונה בתור
את רוצחת אבל איש לא יעיד או יזכור
מה בעצם עובר לך בתוך הראש גברת פיינגבוים?
את מהדסת בשוק בלבוש לא הולם
מחייכת למרות שאף אחד לא מצלם
מצחקת אל מול ההמון הזועם
קנית אותו ויצאת מבלי לשלם
עוד כמה זמן את חושבת שהציבור יאלם גברת פיינגבוים?
ובתוך מחשבתך ההזויה
את נכנסת לבית ורואה שם גויה
את מגיבה בפליאה אך כאילו כלום לא קרה
את גוררת אותה אל מאחורי הספרייה
כמה זמן את חושבת שהיא תשב שם בשקט גברת פיינגבוים?
את נכנסת לבר המלצר אומר: "שבי"
"המשקה הרגיל?" את שואלת: "של מי?"
הוא מחויר ועובר לשולחן השני
מישהו צועק לך את לא תעני
התחושה של לבד זה כבר לא משהו זמני, הלא כן גברת פיינגבוים?
את נמצאת בזרקור במרכז הבמה
מישהו בקהל חוטף שם תנומה
פתאום הכרוז שואל בתדהמה
למה את ניצבת להופיע עירומה?
איך זה שאת בכלל לא נבוכה גברת פיינגבוים? |
|
|
סלוגן זה כמו
איבר מין -
אם הוא ארוך
מידי, אומרים
שהוא וולגרי.
אם הוא קצר
מידי, אומרים
שאין לו טעם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.