היא מתנדנדת לעבר השירותים. ארבע בירות וכבר אין עם מי לדבר.
היא משעינה יד אחת על הקיר, כדי שהחדר יפסיק להסתובב. ביד
השנייה מתערסלת כוס הבירה המאיימת להתפרץ. פתאום היא רואה
אותו. הוא עומד בפינה בשקט, כאילו מנסה להיבלע ברקע. היא מנסה
למקד את המבט. זה הוא. זה בטוח הוא.היא משנה כיוון ומתחילה
להתקדם לעברו בזיגזג. הוא קולט אותה, ומנסה להתכווץ. רק שלא
תראה אותי. היא נתקלת במשהו וגופה המלא מועד, אך היא מספיקה
לעצור את עצמה לפני שהיא נוחתת על הרצפה.
"בנו!" היא קוראת בקול צרוד, "בנו!!!"
הוא מאדים ומנסה להיעלם. חבל שדני דין לא כאן כדי לעזור לי.
השיער השחור והחלק שלה סתור, ועיניה מזוגגות. חצאית המיני
המתוחה על ירכיה כבר ראתה ימים טובים יותר.
"בנו!"
היא מגיעה אליו ונעמדת לידו. מנסה לייצב את עצמה בכל הכוח.
"בנו!!!"
הוא מחייך חיוך מסכן ומסתיר את פניו מאחורי בקבוק הבירה. שתלך
מפה. רק שתלך. היא בוהה בו עוד רגע, פניה העגולים מתכסים בדוק
ירוק והיא מקיאה לרגליו. הוא לוקח צעד מהיר אחורה.
מאוחר מדי.