ושמות הגיבורים חקוקים באותיות של קידוש לבנה
על צירי המכונה המחלידים אלי דעת
האבנים נשחקות אל צורת הארץ
מבעד לטיפות הדם הזולגות.

מצל העננים הכבדים
גשמי חורף שקופים צובעים עולם
בקשת מלאה של גוונים חסרי שם
הרוח נושבת על פני המים.

חלוקי הנהר שחוקים למופת
כלהט שדות המלחמה הבלים
סוליות נעלים כבדות מורבדות באדמת הארץ
אל תוך ים השכחה הגדול של הזמן.

אני לא מכאן אמרתי לעצמי
אבל הכאב אחז בחושיי
את כול מחוגי ההכרה
לתוך עיסה עמוקה של ערפל.