|
ושמות הגיבורים חקוקים באותיות של קידוש לבנה
על צירי המכונה המחלידים אלי דעת
האבנים נשחקות אל צורת הארץ
מבעד לטיפות הדם הזולגות.
מצל העננים הכבדים
גשמי חורף שקופים צובעים עולם
בקשת מלאה של גוונים חסרי שם
הרוח נושבת על פני המים.
חלוקי הנהר שחוקים למופת
כלהט שדות המלחמה הבלים
סוליות נעלים כבדות מורבדות באדמת הארץ
אל תוך ים השכחה הגדול של הזמן.
אני לא מכאן אמרתי לעצמי
אבל הכאב אחז בחושיי
את כול מחוגי ההכרה
לתוך עיסה עמוקה של ערפל. |
|
|
שלי אמרה שאיזה
דובי צעצוע
ביקש ממנה למצוץ
לו. שאלתי אותה
איך זה היה אז
היא אמרה שעד
עכשיו יש לה
שאריות מהפרווה
שלו בפה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.