צמרות עצים על רקע שמים אפורים
העננים נושבים צורות של לבן
סריגים כהים אוחזים בחלל ההכרה
נקודות שחורות של פירות היובש.

כנפי ציפורים נמסות אלי אופק
כרעד השנים החולפות באקראי
מבעד לעשן הזיכרונות השכוחים
הייתי אז ילד בעולם ללא דעת.

האפור מכחיל עם בוא האפלה
לתצורות ירוקות של נוף חורפי
גדרות שקופות אוצרות את הרגש
מלעבור את מפתני הפחד.

רגלי תינוקות זעות בחלל
אל תוך תדרים של תופי מלחמה
אצבעות דקות לחיות הלילה
לחוש בכול מה שנסתר היה.