|
צמרות עצים על רקע שמים אפורים
העננים נושבים צורות של לבן
סריגים כהים אוחזים בחלל ההכרה
נקודות שחורות של פירות היובש.
כנפי ציפורים נמסות אלי אופק
כרעד השנים החולפות באקראי
מבעד לעשן הזיכרונות השכוחים
הייתי אז ילד בעולם ללא דעת.
האפור מכחיל עם בוא האפלה
לתצורות ירוקות של נוף חורפי
גדרות שקופות אוצרות את הרגש
מלעבור את מפתני הפחד.
רגלי תינוקות זעות בחלל
אל תוך תדרים של תופי מלחמה
אצבעות דקות לחיות הלילה
לחוש בכול מה שנסתר היה. |
|
|
ברגע שמקרבים
מקל בוער לזנב
שלהם, הם ישר
נרגעים.
פה גדול כמדריך
תיירים, מילים
אחרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.