דרינק עם החברות...
- "היי בנות", קראתי בעייפות בעודי מתיישבת ליד דנה החברה הכי
טובה שלי.
- "ברמן, תן לי קוסמופוליטן בבקשה..."
- "מה קורה איתך? לאן נעלמת לנו היום בצהריים?" הבנות שואלות
בתקיפות.
- "אל תשאלו, היה לי היום הכי מדהים בחיים. יצאתי מהעבודה
לקראת ערב ואיך שרגלי הימנית דרכה מחוץ לבניין קלטתי אותו...
זה היה הברק הכי מדהים שראיתי אי פעם. בעודי מסתכלת עליו
ובוחנת אותו מכל הצדדים, התחיל הגשם. זה היה חורפי ופתאומי
נורא כמו נשיקה ראשונה. בעודי קופאת מקור מבחוץ, מבפנים התחממו
העניינים. הגשם התחזק והפך לסערה, כזאת סערה לא ראיתי מימי
במיוחד בלילה שחור שכזה, הערפל כיסה את כל מה שביני לבין
החושך, רוחות עזות כיסו את פניי ואת פלג גופי העליון כאילו
נוגעות-לא נוגעות בגופי. בשיא הסערה, היתה לי תחושה שזרמי חשמל
יוצאים מגופי... ואז... ואז...
בבת אחת הכול נרגע, רק מדי פעם גלי רוח כמו נשימות שהרגיעו את
האווירה.
אוי כמה שאני אוהבת את החורף."
אותה שעה, בצד השני של העיר, מועדון חשפנות, אני והחבר'ה
נפגשים לאיזה כוס בירה.
- "מה קורה דני?" החברים צועקים כשנכנסתי למקום.
- "גיא? מה קורה אחי? התגעגעתי אליך." עניתי,
- "ספר, ספר מה קורה איתך ועם ההיא..." שאלו בתוקפנות.
- "סתם אחי... וואללה איך שאני הולך ככה ברחוב, אתה יודע, אני
מסתכל על הרצפה. פתאום אני רואה זוג רגליים יוצאות לי מהבניין
שהייתי חייב להרים את הראש ולבחון את כל החבילה."
- "נו..." החברה צועקים בהתלהבות.
- "הקיצור, אחת קוראים לה רעות, היא החברה הכי טובה של דנה,
זאתי שגיא זיין... אתה יודע אני בוחן אותה מכל הצדדים, היא שמה
לב לזה ואז התחממו העניינים, התחלנו להתמזמז הלכנו אלי הביתה
ואז זיינתי אותה. וואללה אחי, זה היה זיון טוב כמו סערה זה
היה... אבל מה הבאסה? אני הגעתי לשיא... יענו גמרתי ואני מרגיש
את הזרמים שיוצאים לה משם... וכלום! היא לא גמרה!
ביאס לי את הצורה, אז הלכתי לישון לידה, הרגשתי את הנשימות שלה
על העורף שלי, מה שעוד יותר עיצבן, אז אמרתי שאני חייב
ללכת...
איך שאני שונא גותיות..."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|