|
על תבניות האור השוברות רקיעים
מבעד לסבך ענפי היער הדקים
השתרגה נפשי בלהט השתיקות
לחסות בצל הפחד הגדול.
ירוקים וסגולים סורגי הרעד
העוטפים את זרם הנהר
הקור לוחש מיתרים לצורה
אדוות בוהקות של אור.
ילדי החורף משמרים את צל תרבותם
מבעד לאריגים כבדים של חושך
האש החיה רוחשת מתחת לאדמה
את כול אשר נשכח מהלב.
רגליים קלות פועמות ברצפה
מעגלים רחבים של זמן
המקום הזה לא משתנה לעולם
אלו רק עיניי שמאבדות הכרה. |
|
|
חרא יוצא כל
יום.
אני יוצא כל
שבועיים.
עדיף להיות
חרא.
חייל קרבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.