אלכסנדר בארטוק / תחתם |
שדות נצח של צמר-גפן מריר
ועוד למטה מהן
תחת שפמו הכבד
(כמו שוטר מיוזע חבוש כפפות לבנות
בזירת אסון
מסקרן עוברי אורח -
המשיכו, המשיכו, אין מה לראות כאן)
תחתם כולם הוא מלין
כבר לא מנקדים היום שירה
וכבר לא מפסקים
לבדו יידע:
מדרון חלקלק
מכאן לא נכתוב
ויהיו השירים מרחפים כפרפרים
ללא צייד לאוספם לרשתו
לראות ביופיים
ולשחרר
חיים-מתים-חיים-מתים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|