הנערות והנערים מתלוצצים ומדברים בקול רם
בגן הציבורי, בשעות הקטנות של הלילה.
הרעש שהם מקימים טורד את מנוחת השכנים
הנמים ב"ביתם-שהוא-מבצרם".

הם משליכים בקבוקי פלסטיק ריקים -
סתם למען הכיף - שגורמים לרעש גדול;
הבקבוקים מרוצים שהם עדיין תורמים
בטרם יילקחו למחזור אל מותם.

הירח המלא צופה משועשע על המתרחש;
באשר לציפורים שעל העצים - איני יכול לנחש.

הצעירים מתחרים ביניהם בקולניות
כאילו אין זולתם בעולם.

חוצפנים! אני שונא אותם.
חבל שאיני כמותם.