|
ובכל נשימה ושנייה
שתיקח בה אוויר,
תנשום גם אותי
תכיל אותי לתוכך
כאילו אין דבר שמשתווה לזה
בעולם.
ובכל מבט שתיקח
הלוואי שתראה בי
את מה שאייחס לך
ושעיניך היפות
ייעצמו
תחלום ואולי גם עליי.
ובכל רגע שתלך
לא תשכח שמישהי
מחכה רק לך
והמחשבות שלי בך,
לא מרפות ואוחזות
מתחננות... להישאר.
ובכל נשימה שתיקח בה
אותי
אל תחדל
אחרת אפסיק בעצמי
באותו הרגע
לנשום. |
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.