|
על האור הגדול עיניי שרו
מבעד לזהב ענני השחקים
על עשן הארובות הרושף חלומות ילדים
נרקמה נפשי בתכלת הסופה.
אחר כך קראתי לזה בשם כוזב
להשביע את אילנות הדעת
אך משטחי השלג הכבד
ניפצו את צל האשליה.
טבעות כבדות של זוהר
רשפו מיתולוגיות חדשות בנפשי
אילמים היו חושיי ברעד
מיתרים גדולים פרוטי מלאכים.
נעצמו מאהבה אישוניי הכבדים
לתוך שבשבת של צבעי הסופה
רקיעים כבדים שקעו אל ימת ההכרה
ואיבדתי את שמי במרחבים. |
|
|
איש אחד נכנס
למסעדה, אז
המלצר שואל
אותו: "סלח לי
אדוני, אני יכול
לעניין אותך
במרק שלנו?" אז
האיש ענה: "לא,
אני לא חושב."
ופוף נעלם.
(ביסלי נרדם
בשיעור
פילוסופיה?). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.