|
על האור הגדול עיניי שרו
מבעד לזהב ענני השחקים
על עשן הארובות הרושף חלומות ילדים
נרקמה נפשי בתכלת הסופה.
אחר כך קראתי לזה בשם כוזב
להשביע את אילנות הדעת
אך משטחי השלג הכבד
ניפצו את צל האשליה.
טבעות כבדות של זוהר
רשפו מיתולוגיות חדשות בנפשי
אילמים היו חושיי ברעד
מיתרים גדולים פרוטי מלאכים.
נעצמו מאהבה אישוניי הכבדים
לתוך שבשבת של צבעי הסופה
רקיעים כבדים שקעו אל ימת ההכרה
ואיבדתי את שמי במרחבים. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.