|
היא נותרה כך בודדה
בתוך צללים של מחשבות
מהופנטת לרגש של סוף
כל המחשבות היו אותו הדבר
עץ שלא הניב את פרותיו
היא עמדה כך ללא ניע
חסרת אונים
דמעה הזדחלה מעיניה
כסמל לשיטפון הקרב ובא
צינת קור עזה צמררה את גופה
המילים חסרות כל משמעות
שפיותה בגדה בה גם היא
נשמותיה נעתקו
פיה נותר יבש ופעור
לא נותר לה דבר
היא קירבה את המזרק אל ידה הצנומה
ברחה לה אל מציאות אחרת
טובה יותר, שמחה יותר,
מציאות שבראה לעצמה. |
|
|
אחורי אני עוד
יכול להבין, בכל
זאת לא בדף ראשי
אז אחורי, אבל
דף? נו באמת!
איפה יש פה
דפים? הכל
ממוחשב באתר
הזה, מהיום יקרא
שמו בבמה חדשה
הצג האחורי.
ק. מרכוס בקטע
מהנאום בכנס הדף
האחורי
לדורותיו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.