|
טכנולוגיה מכנית של צללים
עוטה מסכות ראווה
לשערי הבוקר החדש
הקור בוצע את מיתרי הרגש.
דפוסים חוזרים על בד הספות המכחיל
מנתבים את נפשי אחר משהו שאבד
פורמולות של משולשים מרפה את חושיי
לתוך בצר ההוויה העכשווית.
משטחים של מתחמי חרושת
צורבים בנוף התרבותי
מחסנים מלאים לעייפה
בחומר לכליה אנושית.
בוהק השמש נושב בעוז
בעננים האפורים של החשכה
גופי נע בזרם השעות
על פני תבנית העיר הגדולה. |
|
|
"ראיתי אותה
עולה מול קהל/
ידעתי שזה בכלל/
לא קל/ ראיתי
אותה, איך היא
פקששה!"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.