|
השקט חודר לפינות הנפש
כשכבת אבק רבת שנים
מקפיא את תנועת הרוח
הלב נעצר בהילוכיו הכושלים.
מוזיקה זולה חובקת את חלל החדר
ספות חומות מעור חזיר משומר
מושיבות אנשים אל פעימות קפואות של חידלון
המשקאות נמזגים לכוסות צלולות למגע.
מטריית בד ירוקה חוצה את ציר עיניי
כמוקד לגבישי הדברים לבוא
הדמויות סביב מלהקות את הרעד
לקרחונים תרבותיים של חושך.
הכול נקי מידי משרדים אנושיים
מלבד הרצפה שמשמרת את הנפש
סוליות הנעליים משמרות את הסוד
על גן העדן הנעול מההכרה. |
|
|
חרדל, חרדל,
ממרח צהוב וקל.
מי בכלל
אוהב
חרדל.
היינץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.