לליב סיון / שמים |
שעונים על מרפסת
צופים אל גגות
חשופים.
איך הגענו לכאן
אחד ליד
השני רק ליד.
איך ידענו מה טוב
ועשינו מה רע
והגענו לכאן
מרפסת צרה.
ורצינו נורא
והיינו נורא
ואמרנו נורא
ואנחנו
שותקים לאותו הכיוון -
שמים שלך
שמים שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|