קטי ליפ / הוא ואתה |
התודעה מעוותת
ואז הדחף
לחדול מלזכור
תשוקה בוערת
בפניך לגעת
בידי הרועדת
והפחד
לא לעצור
לא לקשור את עצמך
לצוף עם הזרם
להירגע
לחייך
בפנים אטומות
לשמוע קול בראשך
לעשות את ההפך
לראותו עוזב
להיכנע
להרפות
לשחרר אותו
כעת אתה כאן במקומו
כשתדע אותי
האם גם תלך בדרכו
בוקר
שמש מתפרצת בחלון
הנך עדיין כאן
מעיר אותי בלחישה רכה
ממציאות
מהסיוט
מהחלום
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|