אירינה וורובייצ'יק / אזכרה |
והנה כבר עברה שנה אך לא הצער
והכאב עודו שוכן בתוך הלב
הזמן - הוא מרפא את הפצעים כמו התער
הזיכרון פוגע הוא, זה כה כואב.
ביתך הוא בין ערות ובין חלום עכשיו,
ולא נעיר אותך גם אם נרצה.
כי נשמתך שוכנת היא באור כוכב
ולא זקוקה היא עוד למחסה.
הזיכרון שלך יהיה תמיד ולא יברח
חקוק הוא יישאר בלבבות
הרי היית בן אהוב ואח
והם זוכרים אותך לא רק באזכרות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|