העשירים הנכם לסטים;
אתם חומסים את פירורינו.
השיבו לאלתר את לחמנו.

מקשי-יומם לוקחיכם פת-חרבה;
האם אין דייכם אשר ידכם כבר חופנת.
ולאינספור בריות קנה-קיומן שוברת.

בושו והיכלמו פושעים מסריחים!
אתם רשעים אמיתיים, ולא הרוצחים.
חדלו להיות צבועים!

ההמונים בעצמם ינהלו את גורלם;
הם ישלטו, ואתם תחיו תחת עולם.
בבוא הרגע
לא תוכלו עוד לעשוק לעולם!

הגולאג מחכה לכם בכיליון-נפש;
יש מספיק עבודה בשבילכם.
אנו נעשוק אתכם ולא אתם אותנו;
בתיכם לא יהיו לכם.

אתם תשלמו מחיר כבד על אשר עוללתם;
על השואה החברתית שהמטתם
אין כפרה.
אתם תשבו בחצרות-המטרה
שעבורנו הקמתם;
אין לכם כפרה!