סקיצות ראשונות לקראת הקלטה של הלהקה שלי -
עלא אש
אבנר כהן  עלא  קונטרבס (תגבירו באסים, שתשמעו אותו)
מתן סעדיה  עלא  תופים
ואנכי  עלא  גיטרה והשירה. מילים ולחן - עליי.

יש הרבה דרכים להסתכל על העולם
אבל בדרך-כלל זה רק אתה נגד כולם
וכשאתה מסיים לנהל את המלחמות שלך
אתה מוצא עצמך בשירות האל או העם.
וכך אתה חי, חדור חזון ואמונה
באחיך, האדם, באחותך, הבת חוה.
אבל עמוק בפנים, בשורה התחתונה -
אתה פשוט רץ.


ברגע שאתה נכנס לתחרות עם עצמך
זה כבר ממש לא משנה את תנצח או תפסיד
במיוחד לאור העובדה שהתחלת לישון בעמידה
ולראות חזיונות על העתיד.
ואתה מפחית עם הקפה, מפסיק עם הסרטים,
מוצא אישה טובה עם חזון אחרית הימים,
אבל בסופו של יום, כשמכבים את הזרקורים -
אתה פשוט רץ.


הסתיו נפתח לקהל הרחב!
תפתחו ארונות עכשיו, נערו ת'שמיכות עכשיו!
בין מצב למצב, למרות שהידע נרחב,
מוצא את עצמי על הגב
מול קולות השרב שנגנב.
האוויר זה הולם בי - אלף פטישים,
השפתיים של השמש - אצלי על הפנים.
התנאים מתאימים למה טוב מה נעים!
אבל אני רץ.


כשסוף סוף צריך לעשות מעשה
וזה לא מעניין אותך, אתה לא רוצה
לחיות בעולם של סיבה ומסובב,
אוהב לא אוהב,
אתה פוקח עיניים לשמש, פותח ריאות לאוויר -
אותך הוא מכיר - פתאום זה נהיר
שהיה לך זמן ולקחת אותו למכביר.
אתה כבר לא ילד, אבל זה אותו המשחק -
אתה עוד תיקח בענק -
אבל רק מילה בינינו:
מה זה פה כל הברדק?
נקה פה דרדק!
בין אינסטינקט ראשוני לחתול בשק -
אתה פשוט רץ.