אור בנעטיה / המלוכלך |
ואת היית שם,
רוקדת ושמחה
באושר בל יתואר
והנה אני בא
המלוכלך
מפחד שיראו אותי
ואת גם
לא ברור מי יותר נבוך או מפחד על סודינו
אך לא אושר
ולא שמחה
ולא אמת שררה בינינו
רק מבוכה
"לך" היא תאמר לי
"עזוב אותי,
כי מקומך לא כאן, לא איתי"
אני מחכה למילות פיה
אך רק עיניה אומרות אמת
ואני אלך
בראש שפוף
שומר פניי כקלף ג'וקר
חיוך מזויף לעוברי אורח
ובוכה מבפנים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|