יצא לך פעם לחשוב מה היה אם...
לא פעם קרה שפגשת מישהי ולא היה לך את האומץ לפנות ולעשות את
הצעד,לומר שהיא מוצאת חן...
תמיד דחית את הרגע,טוב נו לא עכשיו,זה לא זמן מתאים, מחר,
מחרתיים או עוד חודש חודשיים.
ובינתיים...הדימיון עובד שעות נוספות, הפנטזיות אף פעם לא
נגמרות, אתה כבר מדמיין אותה איתך בכל מצב וסיטואציה.
אתה בטוח שהיא האחת,אותה תוביל אל מתחת לחופה אם ילדיך, אהובה
על הוריך, אבל הכל בדימיון. היא אותך בכלל לא מכירה, עוד פרצוף
חולף מול פניה.
ואז מבלי לשים לב מחר ומחרתיים חלפו וכך גם החודש חודשיים והיא
כבר לא באזור ולא "חלק" מחייך ולך נותר רק להמשיך לדמיין כמה
מושלם זה היה (יכול היה להיות).
אתה בינתיים עובד, לומד, חי את חייך, פוגש אחרות, עם חלקן זה
עובד עם חלקן פחות. אתה שוב מתחיל לבנות חיים שלמים רק
בחלומות.
ואז יום אחד בפגישה מקרית היא עומדת מולך וזאת הפעם הראשונה
שאתם מדברים יותר מהברה.
אתה מרגיש שזהו,עכשיו זה הרגע או לעולם לא. אתה לא תתן לה
לחמוק ממך שוב, הרי הכל כבר מתוכנן וידוע, אין סיבה שזה לא
יקרה. ואכן לא עוברים שבועיים ואתם החברים הכי טובים.
אתה-בשמיים, על גג העולם, לפעמים באמת חלומות מתגשמים.
הבחורה שכל כך רצית שוב חלק מחייך, אך הפעם היא לא סתם פנטזיה
חולפת, אלא פנטזיה ממומשת.
וככה עוברים להם ימים, שבועות, חודשים, אתם מתקרבים, היא לא
יכולה בלעדיך, אתה כל מה שהיא חיפשה, אתה גבר חלומותיה.
אבל אתה... מבחינתך זה לא מה שציפית.המציאות כנראה לא עולה על
כל דימיון. אתה מגלה שההכרות המעמיקה איתה היתה אכזבה אחת
גדולה.
בדימיון היא הרבה יותר מקסימה, פחות דיכאונית. בדימיון היא
משיהי אחרת... המציאות מאכזבת.
ברגע אחד אתה מבין עד כמה נסחפת אחרי תשוקה לא מובנת. אתה חופר
במחשבות בעבר... ביום הראשון שראית אותה, בשניה שהיא חלפה מול
עיניך, בשניה שבנית לך חיים שלמים איתה, בשניה שהבנת שהיא
איננה, בשניה שנכנסת לדיכאון בגללה, בשניה שנשבעת לחפש אותה אם
צריך, בשניה שנתקלת בה שוב, בשניה שהבנת שהנה זה קורה, בשניה
שהרגשת מלך בגלל שהבנת שאתה מוצא חן בעיניה, בשניה שתפסת את
הראש כי לא ידעת איך לצאת מזה אחרי שהבנת שזה ממש לא זה!
בשניה שנפל האסימון, שהבנת כמה אתה פתטי!

עכשיו אתה יושב בבית, שנה אחרי שנעלמת לה ככה פתאום באמצע
היום, כי לא ידעת איך לאכול את מה שבישלת. מבין שעברת שיעור או
שניים בחיים על רושם ראשוני מוטעה.
אתה מבין שלפרח יפה יש גם לא מעט קוצים.
עכשיו אתה מבטיח לעצמך לא להשלות את עצמך, אמרו חכמים ממך-
"כגודל הציפייה כך גודל האכזבה".