|
בחלון ילדותי
שאפתי זיכרונות
בכדי
להרגיש
ובכל נשיפה
נותקתי
זמן ממקום
מחשבה ממציאות
הגוף רפה
לסדר פרחים
בתוך הגוף
צוף מנגן לפרפר
שפתיים לוחשות
בואו כשבבי אור
10.02.08 |
|
|
לפעמים שאני
גומרת אני בטעות
צועקת שם של
מישהו אחר, ודור
כועס, אז אני
יורדת לו.
זה תמיד עוזר.
החברה של דור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.