הבעיה בבועות של סבון היא שהן מתפוצצות, הייתי רוצה להמציא
בועות מחומר מיוחד שלא מתפוצץ אף פעם.
אם הייתי יכולה, הייתי מכניסה את עצמי לתוך בועה שכזאת כל פעם
שהיה מתחשק לי לברוח, אם הייתי יכולה הייתי מכניסה לשם גם את
כל הדברים שאני אוהבת, מי יודע אולי גם הייתי מכניסה אותך.
ואז אם הייתי יכולה, הייתי מרחפת מטר אחד מעל הכול.
הייתי נשארת, לא הייתי בורחת, פשוט הייתי עולה קצת למעלה
ומלמעלה תמיד הרבה יותר קל להתמודד.
אם הייתה לי בועה כזאת אף פעם לא הייתי מרגישה למטה, אף פעם לא
הייתי יוצאת פראיירית, לא הייתי מתעסקת עם זה בכלל כי למי
איכפת מה חושבים האנשים שלמטה כשאתה מטר אחד מעליהם?
הייתי בונה לי עולם שלם בתוך הבועה שלי ואולי, אולי גם הייתי
מכניסה גם אותך.
אם הייתי יכולה הייתי מייצרת לי בועה כזו ואז כבר לא הייתי
צריכה לברוח ממך כי הייתי מטר אחד מעלייך וזה הרבה יותר קל
להיות מלמעלה.
אם הייתה לי בועה לא הייתי נלחצת כל כך מלהיות לצידך, אולי
אפילו הייתי שלך.
אבל הבעיה בבועות שאני מכירה ושהיו לי כבר היא שכל הבועות
שבניתי היו עשויות סבון ובועות מסבון תמיד מתפוצצות לך בפנים,
זאת הבעיה איתן, שאי אפשר לסמוך עליהן שיחזקו מעמד.
אז עד שאני אמצא לי בוועה שלא עשויה מסבון, בועה שאני אוכל
לסמוך עלייה שלא תתפוצץ לי פתאום, כנראה שאני אצטרך לברוח ממך
מדי פעם.
רק רציתי שתדע שהבעיה היא לא בך וגם לא בי.
הבעיה היא בבועות האלה שאי אפשר לסמוך עליהן.