מסתכלת לשמים,

מלאים כוכבים.

כה יפים,

מאירים,

פנסים זעירים.

זרועים בשמים,

כשמיכה מגינה,

מאירים את הדרך,

מביאים לי אותך.

הזריחה שוב עולה,

השחר מאיר.

שמים באדום,

את חיוכך באור יפה מאיר.

שמים שמחים, גוונם כה ורדרד.

מתוק כקצפת, כשלמות האחד.

הכול כה מואר, אור צהבהב ובוהק.

שמח, ילדים רצים לשחק.

האור מחייך, קורץ עוד קריצה,

שמח לראותו, לפני השקיעה.

האור הופך לו שוב אדום,

אדום כוורדים,

אדום הוא כדם,

כשפתי אוהבים.

אדום כה שונה מאדום הזריחה.

אדום מיוחד, עם אורותיו, כשלך.