עד כאן,
לא ראיתי דבר.
קוראים לזה סימן משמים,
ובשמים אין סימן לדבר.
גורלו של מי שסיפר
על סימנים ומזלות,
זכו לבוז ולעג, כשדיבר.
כמו עכשיו, כשאהבה
לא מוצאת את מקומה בהסבר.
עד כאן,
היה פחד.
יריות של שמחה
מורות על תחילת המרדף.
הגבורה החליטה להצטרף
כשהונחה הסכין המסתכלת.
ורעד שמצא את מקומו כהסבר
הניח לי לא לדבר.
-------------------------
עוד לא כלו ימי האהבה,
ובתוכי אבדן כלוא,
מצא לו דרך מפלט, מצא אותי.
משתחרר לאט,
כמו שביל סוכריות
הנלקטות אחת אחת,
מנחשות את מוצאן,
מנחשות אותי, עם כיוון נכון
הצועד אל פז נגמר.
עוד לא כלו וכבר
יום חדש נשאר. |