אבי מאיר / גיבוב ודיאוב |
שאל (את) היאקוזה.
זה שיר פסיכודלי,
ועם זאת - אמיתי.
זה שיר ניגודים,
יפסקו החיים,
ונחיה לעד -
ביחד.
אך היאקוזה תפסוני,
את גופי קשרו,
ושם ביקום,
הקשר עדין חזק.
אולי המרגש,
ומלך הנחש,
יצילוני ממקום זה.
מה עדיף?
גוף בלי חיים,
או נפש משוטטת, בודדה,
לאיטה...
אפרוץ הגבולות,
והמדוזה אתן ליאקוזה,
כך אוכל לחיות
לעולם -
אני והמוזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|