|
הכול אדיש
הכול שותק
המילים אוזלות לי.
ואתה
ששם
שלא כאן
ואני
ששוקעת בהזיות שווא
על עולם שכמעט התמלא לי
אך גם הוא
כמוני, כמוך
מרוקן מעצמו.
הכול תם
ברגע אחד מכריע
ואולי
לא ישוב לעולם.
הכול שואל
למה
אי אפשר
להיות סתם. |
|
|
רגע, וגם אני
יכול לכתוב
בצהוב הקטן
הזה?
גרפומן הסלוגנים
במבט לאחור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.