|
תופרת סביב קימורייך
נדבך לנדבך חמוקייך
עוברת לאט ורטוב
טועמת מכל פינה
דבר לא נותר עזוב
מגע עורך מחליק על שלי
טיפה לטיפה, את זורמת לתוכי
ואני בשלי, כולי
ומה את בשבילי? |
|
|
-אמא, תקני לי
במה!
-אבל רק אתמול
קניתי לך במה!
-אז מה? את לא
מעודכנת? הבמה
הזאת כבר פאסה
לגמרי! אני רוצה
במה חדשה! לכולם
יש.
-ואם כולם יקפצו
מהגג, גם אתה
תקפוץ?
-לא.
עוד דו שיח מרתק
בין אפרוח ורוד
לאמו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.