אסף ברוש / 2007 סתירות |
שומע עוד מילה,
שנדמית כמעילה,
מדבר לעצמך,
זה הכל לטובתך;
אם תתנגד,
כנראה ש...
מפחד,
אם תסתגר- תסתנגר,
נותר רק להרהר...
לא שהם בכלל צודקים,
כי אחרי מטר המילים,
מבצבץ ספק ירקרק,
שקודם לא היה,
או היה והודחק.
נכנס עם עצמי לסתירות,
להסיר אחריות, לאהוב עם סטירות,
הרי שלי היא ואני הוא מבטחה-
לפחד מיומרנות זו בעצם בריחה?
בחיוך אומלל ושמח לאיד,
יזכירו שהיה ויהיה...
ואם ימשיכו אולי תמצא עצמך
חובות לכולם בעיקר לרצונך.
30/9/2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|