דנה קאופמן / וידוי |
לא עמדתי בזה
תרשמו לי בחוזה
נטשתי חיי
וברחתי לכיוון ההפוך
נפלתי כואב
ועכשיו קצת בטשטוש
חשה את הגוף
הנשמה רק מודה
הלב שליו
והתפילה נענתה
אני מתוודה
נרתעתי בשניה בודדה
החיים משכו רחוק
וקו החוף נראה מדי עמוק
המילים היו לי עוגן
בתוך מים רבים לעיתים מאיימים
האנשים מעין תוכן
מעיין סיפורים בלתי נדלים
הימים לי כרגע
בתוך אינסוף של חיים
התועלת לי בפגע
יוצרת מתוכי מקומות נסתרים
אז טוב ללכת קצת ממני
להתבונן לי מן הצד
להבין לאן מועדות פנינו
ולהרפות לפני שנחנק לבד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|