לתוך ים גדול של עצב קפצה לה השמחה ונעלמה,
הרבה זמן שאני בחיפושים אחריה ולא מוצאת.
חשבתי לחפש בתוך הים ולראות איפה היא נמצאת.
שנייה לפני שקפצתי לים, אמרו לי שמסוכן שם...
אז שאלתי את כל אלה שעל החוף היו, האמת שמרוב עצב הם
אפילו לא שמעו.
אני לא זוכרת איפה איבדתי אותה, מתי בדיוק היא נעלמה.
היא פשוט קמה והלכה, יש שאומרים שהיא בכלל התאבדה.
האמת שעדין לא איבדתי תקווה, יום אחד אני אמצא אותה, את
השמחה.
אולי היא פשוט פחדה וברחה, אבל לאן... ולמה לכך כך הרבה זמן?
קצת לפני שהתייאשתי... שמעתי קול, הוא לא היה גדול.
היה זה קול קטן שלא שמעתי ממש מזמן, הייתה זו השמחה.
היא לא הייתה כל כך שמחה, התברר שכל הזמן הזה היא הייתה אצלי.
אצלי... בתוך ים העצב שלי... |
