בגן העדן הקסום עץ פרי שתלתי,
השקיתי וטיפלתי בו עד שיגדל.
מניצן קטן צמח הוא בפריחות,
וגם בשמש חזקה לא נבל.

עברו הימים וראיתיו פורח,
עולה אל על ומרקיע שחקים.
ובימי סופות ורוב שיטפונות,
שמרתי עליו מאלף פחדים.

אך בלילה קר, כשעצמתי עיניי והסרתי לבי מדאגות,
בא אחר וקטף פרותיי ומאז אבדו בי תקוות...

בגן העדן הקסום קמתי התהלכתי,
שדות עטפו אותי בשאלות.
שמש על גבי יוקדת אולם לא התעייפתי.
ומחפש אני את התשובות...

אך בלילה קר, כשעצמתי עניי והסרתי לבי מדאגות,
בא אחר וקטף פירותיי ומאז אבדו בי תקוות...