עשן סגול עובר בחדרי המעורב מחשבות.
חלומות בהקיץ מפזרים ענני זהב.
מנסה לראות מעבר לצבע חיי,
רוצה יותר ממה שיש בכפות ידיי,
יש הרבה ציורים בראשי לנסות.

יש בי רצון לצרוך גשם שוטף של אהבה,
כנוצות מלטפות אל ליבי חודרות אשליה,
וקצבן דופק לזמן שיגיע בדקות עם גאווה.
העתיד עוד לא נקבע.

כחתלתול המטפס לעץ גבוה,
נפשי תרחף בתחושה עילאית כמותו.
כנשר המשקיף על טרפו בורח,
אלכוד בראשי דרכים לתפסו.
השמש השולחת קרניה מעל ראשים,
מחדירה בי ניצוצות חום לב,
ונשאר לפרוש חיוכים קטנים,
שגדלים בי ואותם אשמר הם תרופות לכאב.