חתום בעט כחול
געגועיי לאמא,
עת שמשכתי במכחול
בין כל נבכי חיי.

לנקות ת'ראש הזמן הגיע,
לסגור ארון, ארון לפתוח
לצאת לאור, מול הזרקור
להתרחק, הרחק הרחק, מאופל סודותיי.

והקשרים הנפרמים
בגלל טיפות המים,
אשר זולגות על לחייך
בזמן ששמי חולף מן העולם.

וטוהר האהבה של שנינו
לא ייעלם בגלל שרב,
ואם דעך מעט האושר,
בבוא הזמן, לבך יפעם, ראשך ישכח

אני הולך לבכות עכשיו.
לרשום את הפרטים,
גם אשתדל שוב לא לזכור
חריש אבכה רק לפעמים.

וכן קשה, זה משוא
נועדתי כך לחיות,
לסגור הכל, העת לגדול
חתום בעט כחול.