יפית זריהן / תמיד אמא |
את כל מנגינות האהבה שמעתי כשהייתי פרי בטנך.
קולך, דמותך בזיכרון הלב השארת לי.
פעם אני גמעתי מאהבתך.
עכשיו שוב אני נזכרת,
באותם רגעים שנשארו בנפשי,
עכשיו שוב אני שומעת,את קולך כמו בעברי.
עכשיו שוב אני גומעת,
מהאהבה שלא נגמרת.
לעולם לא אתן לירח שחור להחשיך שוב,
הריקנות לא תחזור היא כבר נעלמה.
רק שמחה בקירבך אדאג שלא יהיה לך עצוב,
תמיד אמא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|