|
שירת העשבים העקורים משורש - את מטאטאה מתחת למרבד;
מטפטפת חסדים במנות קטנות על שיירי העלים המצהיבים
לך את חום האספלט.
רק שלא תימוגי בדריסת כפות רגליים
יחפות - צוחקות לך אור ילדות נשכחת.
-
שירת העשבים המתנודדים לא יעקרו;
ציירי לך יראת השם בשאריות האבק שהשרת מאחור, בל תקמלי
בינות הקפלים.
כי המנצח מזמור דוד להשם טרם נפל בך קרבן; את כפרי אדם שתול
על פלגי המים הרבים בך, נעקרת עבודה זרה - כעשבי הבר
העקודים.
-
והיה - והיית, בנדודייך - על שבילי מרציפן - נעלמת מקרח
שושנים, שנבלו
בשולי הדרך.
22.3.08 |
|
|
"...כן, והוא
הכניס את זה מזה
עמוק, זה היה
אחלה. לא, יא
אהבלה, היו
שלושה. כן, אחד
רטט. השתמשנו גם
במן ג'ל כזה...
לא, זה לא כאב.
טוב, קצת
(צחקוק) אבל
הייתי מזה
רטו... היי
אמא!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.