[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארי עמית
/
סולון

כבר כמה שנים, הוא יושב שם,
כל יום באותה שעה,
מבעד לעצי התפוזים
עם מקטורן כחול ומקטורת סלגלגלה,
שוטף את עיניו עם ירוק מלבלב,
עם בית רעוע וכלב זקן.
איש אינו יודע מה הוא חושב,
האדם שהיה לעמוד האש,
זקן אפור מעטר את פניו
ושיער מדלדל מתאר את ימיו.
כבר כמה שנים, הוא לא מוציא מילה,
רק חושב על מה שעכשיו ועל מה שהיה.
מדי פעם באים מבקשים אותו לשאול,
והוא מביט, מחייך וממשיך לבהות.
איני יודע מה קרה
לאיש שהיה לאגדה,
אולי הוא הפסיק, לא נלחם,
אולי הוא בעצם מחזיק בתשובה,
אבל בעצם אומר לעצמו:
גם אם ייפלו, לא יפנו לעזרה
מאדם קשיש וחסר יראה,
שבנה את הכל וראה את הכל מתפורר מול עיניו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהלן חבר'ה, מה
שלומכם, שלום,
שלום, מה המצב,
הי, שלום,
טוב לראות את
כולם...





ק. מרכוס, חולם
שהוא בערב במה
ושמישהו מכיר
אותו בכלל.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/08 19:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארי עמית

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה