זיו בן-פורת / עדיין |
ידך כמו ציוותה "ירח
בגבעון דום, ושמש
בעמק איילון",
אבל עולם כמנהגו נהג,
ידך רחקה
הלילה תם.
"לזכור הוא מין תקווה",
אך לי, עיתים נדמה,
עדיף היה לשכוח
ולא להישאר תקוע
בין גבעון לאיילון,
כשאת והעולם
חלפתם כבר מזמן,
ורק אני נשאר
עדיין כאן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|