בשדות של זהב,
בין חלומות של דבש,
את מבקשת להיות לא לבד.

כוכבים נופלים בלילות,
קשתות קסומות מקשטות את העננים בימים,
וכל שאת רוצה, זה להיות עטופה בחיבוק חם.

עינייך עצובות, גרונך כואב,
רגלייך דואבות,
אך את לא מפסיקה לחפש בין כל הנוצות.

אירוסים בשיערך, וליליות סביב צווארך.
נרקיסים לרגלייך, ורדים הם ריח חייך,
אך אין עוקץ וצבע...

עינייך לא מפסיקות לדמוע,
השמש לא מפסיקה לחמם את גופך,
אך ליבך הוא קר ובודד.

23/1/08