התזכור את היום
בו הפכתני לגברת
ברגליך תשבור
את הכוס למזכרת
ואתה לי אב
ובעל חלומות
את רגליך ארחץ
ואלבישך באדרת
אבשל לכבודך
מטעמים לתפארת
את ראשי תלטף
ותישק בכל יום
אך איה הימים
שחלפו כחלום
והיום,
זה אחרת.
כשראשי על הכר
ודמעתי יורדת
כבולות שתי ידיי
ובגופי המאכלת
ותחינה בלבי
שמנפשי תפרוש
ואהיה לאישה
בביתה, מכובדת
שנפשה לא כבולה
בפלדה ובשרשרת
לא אהיה עגונה
לא אישה שנבגדת
מלבך את שמי
מחק ממזכרת
כי,
יש בו אחרת.
אתה שראשך
בחיק האחרת
ואני עגונה
בלי שכול ונבגדת
עד מתי נפשי
תתייסר בלהבות
תן גיטי ואפרוש
ואהיה לאחרת
הסר מגופי
כבלים ושרשרת
ואלך לדרכי
אבלה ומשוחררת
כן, היה לי אהוב
ועכשיו,
הוא עם אחרת |
