כל קביעה מביאה או להליכה בתלם
או למרד
אין ערך ל - followers ולא נעים המאבק
הקונכייה לעולם תזמין או את הרכיכה
או את הפטיש
הרי ברור הוא שלא היה זה
אדם חושב שהמציא שפה
אלא חיה מדברת שלחשוב דימתה
"אני חושב" - הינה קביעה תלוית חברה
"אני יודע" נובע מ"אתם טועים"
החיוב שב "אני יודע" החברתי הינו
שהוא הוא הרישא של ה"אני יודע" הפרטי
היצירה החוצה לעולם
תהיה האינהיביטור ליצירה של האחר
ועם זאת גם הדחף הגדול ביותר לכך
לא תהא חברה חופשית מערך
כל עוד אדם מגדיר עצמו ברכישה
העדר הינו המפתח בידי החברה בכדי לגבור על מגבלות החי
בזכותו הינה ישות על זמנית ועל מרחבית.
לכן הקריאה ליצירת העצמי על ידו
הינה בהכרח סופה של ישות זו -
או שחרורה.
לשלם לעולם יש המחוצה לו
התחום לעולם חסר הוא
כל הנוצץ הדוחף אותנו לאוחזו
מייד דוקר בקוציו העשויים ידיעתנו את כלותו
האדם איננו חבל אלי עבר העל-אדם
כי אם נעוריו
מעבר לטוב ולרע כלליים
לא נמצאת חברה
כששותק המומצא -
אין מושפלת יותר ההוויה
אוהב אתה את מי
שאוהב אותך
כי בו תמצא
את התממשותו הקונקרטית
של האידאל של עצמך
כך הוא הקפיטל. מאבק.
בהכרח מאבק.
אך איננו צופים מן הצד הפעם
לכן נעלמת עובדה זו,
מרוב ידיים ורגליים
כולנו שקועים תחת האבק | 