27.3.08
תוגתך בי הוכיחה
כי הנצח אינו
אלא אשליה מתקתקת
וגעגוע
שנשאר בקנו,
אם היו לי עשרים ידיים -
גם הן לא היו
מצליחות לנחם,
ואין אני מדברת על
חיבוק מרחם
כי אם על אמת בעיניים
ורצון להיות,
תוגתך בי הותירה
אלפי תהיות,
ובין הכוכבים בשמיים
לקרקע אשר לאט לאט
נשברת
אני חושבת עליך
ואיך הכל היה אחרת
לו רק היית כאן,
לו לא היתה בי תוגה,
האם לכאב השכול
יש תאריך תפוגה?
אין ספור סימני שאלה
המהלכים יד ביד
על שבילי הדמעות,
תוגתך דחקה בי
לחיות. לחיות. לחיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.