בקברי הפזורה,
קהל חסידים שעלה לגדולה
נטען באנרגיות חיוביות,
ונמלא בתקוות לקבל
מזור להצקות החיים
והמשפחות.

כולם שואפים לכפיפות ולסמיכות
ומזדקרים מעמדתם הבצורה,
להיטיב מראה ומגע
מי בעמידה ומי בשכיבה,
ומי בהצצה - מחוסר בררה.

ועת שרוו ממתן בסתר
ומנענועי תפילתם,
נפרקו המתחים של בינו לבינה -
הוא בבינתו והיא בשמלתה הסתורה,
וסופו של עניין שהרימו
תרומה להגדלת הילודה,
ולא הייתה זו ברכה לבטלה גמורה.

ומעברו השני של העולם,
צדיקים מתהפכים בקברם,
ומחוללים נסים ונפלאות בלי הכרה.
נבצע תיקון אלוקי
ביד חזקה ובזרוע נטויה.
והגד לבנך כי מקורו בחסידה.

אך יודעים הסדרנים
רודפי הבצע והמבצע,
להמתיק את סודם המריר -
אשר כבכל עבודת אלילים,
בבסיסה האמונה היא תפלה.