|
עם קבלת התארים הכל נראה אותו חרא!
אותה בורות; אותו טמטום ציוני.
מדינת ישראל היא זרא.
כמה שבאקדמיה לו ילמדו,
אין בכך סיפק בשביל השכל;
כל עוד ישנו נגע-הציונות,
דבר לא ימנע ההידרדרות והשפל.
הפתרון, הוא שלטון-הפועלים!
אין ולו חד דרך אחרת.
לא על-ידי המשך הנכבה אל הצדק נבוא;
עוד נחזה בקרע-הציונות בוערת.
שום השכלה אקדמית אינה מסעד;
לא בתלמודי-הבורגנות החוכמה נרכשת.
עוד יהלום פטיש-המהפכה;
יכה בעוצמה רוגשת.
עוד ייבנה עולם חדש ובהיר.
ההמונים מקיפאונם קום-יקומו.
את השנאה והפירוד לאל נשים;
ימי-העושק והפורענות ייתמו! |
|
|
ההתקן התוך רחמי
הראשון היה צרור
אבנים שנדחפו
במקרה לרחם של
נאקה וכך מנעו
הריון.
ואני שואל, מילא
לדחוף אבנים
לתחת של גמלים,
אבל אחר כך עוד
לספר לחבר'ה?
זוזו לסטרי,
הסטוריון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.