[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלון מן
/
זכרונות מהמלחמה

יושב בבית, נסראללה מחייך,
הפחד והתיעוב מחלחלים בין החלונות,
דרך התריסים וסדקים בקיר הממ"ד
לתוך הנפש.
מדי פעם רעם חלוש מתרסק
על חלון הזכוכית כמו גל שאיבד מומנטום
ולמרבה האירוניה הצפירה המאחרת מרעידה הכל,
חודרת לכל החדרים, מחשמלת את האוירה הטעונה ממילא
בלופים של תקשורת, גלי רדיו והערכות מצב. היא מתממשת לאט ואז
יוצרת חלום אפוקליפטי
שמולו הבומים של הטילים הלבנונים נשמעים כמו רטינה של ענק
ממורמר וסנילי.
בום וצפירה, צפירה ובום ואני בממ"ד. הממ"ד שלי הוא הבית.
והבית מחניק ואמא דואגת ואני משועמם. צופה באינטרנט.
יושב בבית, נסראללה מחייך,
נסראללה תמיד מחייך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נראה לי שאני
כבר זקן מדי
בשביל להציע,
איך קראתם לזה,
סלוגן?


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/08 16:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון מן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה