כשלרגע עצמתי את העיניים ופתחתי אותן שוב זכיתי לראות אותו
בגלימה שחורה ועיניים אדומות, הוא אמר לי שרוב האנשים בעולם
רואים דרכו אבל לא רואים אותו למרות שהוא לעולם לא מגיע בלי
הזמנה, הוא בעצם רוצח שכיר שאף אחד לא משלם לו.
הוא תמיד מגיע מאוחר בלילה כשישנים. הוא מופיע מתוך חלום ורוצח
את האהבה, טוב הוא ממהר להסביר לי, לא בדיוק רוצח יותר מבצע
המתת חסד לאהבה שגם ככה גוססת.
אבל במקום איזה הכרת תודה קטנה כולם שונאים אותו כלכך הם לא
מבינים?!  הוא בא רק בגלל שהם רצו, הוא רק עשה טובה והגיע, גם
לו בסך הכול יש אישה וילדים בבית הוא רק עושה את העבודה שלו
ונותן את הנשמה, למרות שאף אחד לא נותן לו שעות נוספות וזה גם
במידה ובכלל הגיעה משכורת.
ואף אחד אף פעם לא כתב עליו איזה סיפור קצר או אפילו מילה
טובה.
"את קופידון המניאק הזה" הוא אומר לי מתוך מירמור "אותו כולם
יכולים לאהוב , את העבודה שלו מעריכים ואני שרק עוזר לשכוח
ותופר פי 4 יותר שעות ממנו, אותי אף אחד לא מזכיר, ממני כולם
פוחדים ואף אחד לא רוצה לראות אותי".

עצמתי שוב את העיניים, פתחתי אותן והוא נעלם ואיתו האהבה
שהייתה לי אלייך.