|
אל מול עיניך
אני מתערפלת
כסות עננים
עוטה על ערייתי
מציצה בין הסדקים
ללכוד את מבטך
תוהה
האם גם אתה מתבונן בי?
מכושפת, מתבוננת
נשמתך היא אש בוערת
המרצדת ומשחקת
רוחשת להבות של דם
נלכדתי.
מערבולת רגשות
אני נסערת
נסחפת אליך
גועשת,
משתוקקת.
תשוקה מחלחלת
לתוך נשמתי חודרת
את גופי מטלטלת
מערבולת.
הושטתי יד לגעת
באש הלהבה
לא שעיתי לאורות האזהרה
שזעקו אליי:
סכנה!
כבר לא אכפת לי
שוב להיכוות
העיקר להשקיט את תאוותי המתפרצת
נמאס לי לחכות.
אך למגע האש שלך
הבנתי
נשמתך היא אש קרה
ונסוגתי בחזרה... |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-נו באמת, איזו
שאלה? השמיים
כחולים? הדגים
שוחים? הבמה
חדשה? זוזו
לסטרי נראה נורא
בעירום פרונטלי
מלא?
אפרוח ורוד,
מובן מאליו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.